פוסטים שתויגו ב-רחוק מהעין
חורף חמין וטעים
פורסם על ידי ronkashani ב-אוכל ישראלי, כל מה שעל השולחן, תבשילים בתאריך דצמבר 20, 2011
קיבלתי מאות פניות בשבועיים האחרונים מאנשים שמשוועים למתכון חמין טוב ( למען האמת בדיוק חמש פניות וזה כולל את אישתי).
כנראה שמזג האויר החורפי שאופף אותנו בשבועות האחרונים עושה את שלו – לא כ"כ מתחשק לצאת מהבית והרפתקאה שבה נכין ארוחה של 12 שעות בתנור זה משהו שאנחנו בהחלט יכולים להרשות לעצמנו.
אני אוהב חמין , מי לא אוהב חמין – ריח התבשיל הנהדר הזה ממלא את הבית בבוקר וכל מה שבא לך מיד כשאתה מרים את ראשך מהכרית זה לדחוף איזו ביצה חומה עם בשר כתף רך ותפוח אדמה חביב ועל כל זה שעועית וחומוס עשויים היטב… ואתה אפילו לא זוכר שאתה אמור לשתות איזה קפה או תה בבוקר (עדיף עם עוגיה או קרקר זהב)… כמו רוב האנשים השפויים על גבי כדור הארץ.
אם חשקה נפשכם בקצת רקע על המנה המדוברת אז תדעו לכם שחמין (או צו'לנט\טשולנט ביידיש) הוא מאכל אשכנזי מובהק, אף כי ישנן גרסאות מזרחיות שלו כמו טבית, סכינה ודפינה שעליהם לא נרחיב הפעם, אבל כבודם במקומם מונח.
המילה טשולנט מתורגמת מצרפתית עתיקה chaulnt-lent ומשמעותה היא מתחמם לאט – ואני אשכרה בדקתי את זה וזה נכון … זה לא אומר דרך אגב שיש איזשהו סיכוי שתראו את המנה הזאת באיזושהי מסעדה צרפתית ( אולי במסעדה צרפתית עתיקה … אבל גם זה בספק).
החמין עתיק יותר מהתנ"ך ואפילו חז"לינו היו אוכלים ממנו בשבתות ומועדים וזאת משום שאת מלאכת הבישול מתחילים לפני כניסת השבת והבישול מתבצע מעצמו במשך הלילה למחרת הם היו מקבלים ארוחה חמה בלי לעבור על חוקי השבת המחמירים – אני קורה לזה קומבינה, אולי אחת הקומבינות העתיקות שיש.
כדי להכין סיר של חמין איכותי תאלצו לחפש בשר בקר שאינו יקר במיוחד ונפוץ מאד בסופרים בארה"ב ( ובטח גם מדינות אחרות) מדובר בבשר בקר כתף שהוא מצוין לתבשילים כי הוא לא יתפרק לכם לחתיכות קטנות ובסופו של הבישול (אחרי 12 שעות) הוא יהיה רך ועסיסי – חפשו את ה – Stew Beef (כ 13 דולר לקילו), הוא כבר מגיע חתוך לחתיכות ברוב המקומות כך שגם חסכתם לכם כמה דקות בהכנת הבשר מאוחר יותר.
אם תצליחו להשיג לכם כמה עצמות בקר תאכלו להעמיק את הטעמים של החמין שלכם ולשם כך תאלצו ללכת לקצב או חנות בשר ולבקש שיביאו לכם כמה עצמות במיוחד (הב – הב) . אני (באדיבותה של קרן , תודה קרן) אימצתי קצביה נהדרת בסן פרנסיסקו שהקצב היקר מיד הבין את גחמתי והלך למצוא לי שתיים שלוש עצמות כשביקשתי (בטח הוא חושב שאני מגדל כלבי שמירה או טיגריס או משהו בסגנון…) את הקצביה החביבה תמצאו ברחוב Traval ב Sunset וקוראים לו Guerra's Deli & Meats – יש להם כל מיני הפתעות בחנות ומומלץ בחום למתקדמים מביניכם שרוצים בשר איכותי.
שאר מצרכים פשוט וקל למצוא בכל מקום , בכל זאת צ'ולנט הוא לא איזה יצירה מסובכת ומורכבת כמו שהיא נשמעת…
לעסק!
שלב ראשון יתבצע הרבה לפני ההכנה של התבשיל עצמו והוא מורכב מתהליך פשוט וקל אך חשוב מעין כמוהו של השרית החומוס והשעועית ( 400 גרם מכל אחד) במים קרירים לפחות 8 שעות תוך שאתם מחליפים מים מידי פעם – את המים למלא הרבה מעל הקיטניות כי הם מתנפחים ואנחנו לא רוצים שהם יצוצו להם מעל המים תוך כדי ההשריה.
אם לא תתנו מספיק זמן לקיטניות שלכם לנוח בקערת מים אתם תיצרו לכם מוקש בטן שיפיל למשכב אתכם ואורחכם וכל זה בחסות ענן גזים ענק שיווצר בתוכם… לא מחזה נעים….
אחרי לילה שלם של השרית הקיטניות ניגש למלאכת הרכבת הצ'ולנט :
לחתוך קילו ( 2 פאונד) בשר לקוביות קטנות, 2-3 ס"מ (אם לא השגתם את זה כבר חתוך לקוביות) ולשטוף היטב.
אספו לכם כ – 10-12 תפוחי אדמה קטנים (לא פיצים אלה קטנים שאפשר עוד לקלף בקלות) וקלפו אותף.
דוגמא לתפוח אדמה קטן ( 5 ס"מ) :
עכשיו נסדר את הנ"ל בסיר גדול ומרווח כשאנחנו שמים את הכל ביחד ולא משנה הסדר כי גם ככה נערבב עוד מעט … ונוסיף 2 כפיות מלח , כפית פלפל , כפית גדושה של כמון וכורכום – במקור אצל הפולנים האמיתיים, לא כמוני – "מקולקל", מוסיפים רק מלח ופלפל ורחמנא לצלן מי שמוסיף את התבלינים המזרחיים האחרים, אני לא מסוגל לעמוד בפיתוי – לשיקולכם עד כמה אתם רוצים להשאר נאמנים למקור ( התפל קצת לדעתי).
נוסיף כ 8-9 ביצים למעלה מסודרות יפה – מהן יצמחו לנו ביצים חומות וטעימות להחריד
עכשיו נמלא במים את הסיר עד שיכסו את הביצים ( לא מים רותחים – אל תתבלבלו בגלל הקומקום)
עכשיו הניחו לסיר הגדול שלך לכמה דקות וגשו לתוספת המפתיעה שלנו שהיא – הלביבה שמעל, מדובר באילתור אמנם חוקי לחלוטין אבל אילתור. המהדרין לוקחים קישקע ממולא שזה מעיים של איזשהי חיה ממולאת בכל טוב – אבל גם לי יש את הגבולות שלי ואני אסתפק ביצירת לביבה גדולה ועיסתית שתהפוך לבצק עיסתי ותוסיף טעם וריח יחודיים לתבשיל.
במהלך הארוחה נערך דיון סוער אם אוכלים את הלביבה או לא – הדיעות חלוקות, חלק מצאו את הלביבה עריבה לחיך וחלק טענו שאין היא אטרקטיבית בכלל.
את הלביבה מכינים ממצרכים פשוטים שנמצאים בכל בית – קמח,ביצה,בצל וחצי מגורד, שמן ותבלינים.
גרדו בפומפיה בצל וחצי תוך כדי הזלת דמעה ( זאת ממש משימה מעציבה)
הוסיפו את הקמח, שמן ביצה , כפית מלח וכפית פלפל (מודה שגם פה הגדלתי ראש הוספתי כפית כמון)
את העיסה שהתקבלה (היא אמורה להיות די יציבה) נשפוך על ביצים בצד אחד של הסיר – שלא יכסה הכל ..
כסו את הסיר חממו את הכיריים לחום גבוה ותנו לתבשיל לרתוח – אח"כ יש לכם שתי אפשרויות :
1. להנמיך את האש לחום נמוך ולחכות 12 שעות.
2. להעביר את הסיר לתנור בחום של 250 מעלות פרנהייט ( כ 120 מעלות צלזיוס) ולחכות 12 שעות.
לא סיימתם רבותי!!!!
מספר דברים חשובים –
1. אל תשכחו שהשארתם אש דולקת בבית ותעשו לעצמכם טובה ותשארו בסביבה – אם נשרף לכם הבית אח"כ אני לא אחראי.
2. שימו לב אחרי מספר שעות ( בד"כ בבוקר כשאתם קמים) שהחמין לא יבש מידי ואם הוא נראה לכם יבש תוסיפו מים רתוחים (רבע/חצי כוס , כמה שנראה לכם) – ותנמיכו את החום מעט.
3. תחזרו על 2 עוד פעם אם צריך , אבל אם זה קורה לכם לעיתים קרובות אתם כנראה על חום גבוה מידי.
4. קחו מלוא הריאות אויר ותריחו את הריח הנהדר שמתפשט לכם בבית ואם אחרי כמה שעות אתם לא מריחים זה אומר שהתרגלתם לריח , קחו את הכלב לטיול בשכונה ותחזרו – זה יפתור את הבעיה , אם אין לכם כלב אתם בבעיה.
למחרת זה יראה כך:
וכשתגישו את החמין הוא יראה כך:
ולמי שאין לא כח לקרוא את השטויות שאני כותב למעלה :
חמין (צ'ולנט) – ל 8-10 אנשים.
מצרכים:
400 גרם שעועית (14 oz)
400 גרם חומוס (14 oz)
קילו כתף בקר חתוכה לקוביות 2-3 ס"מ ( 2 פאונד בערך)
2-3 עצמות בקשר חתוכות
10-12 תפוחי אדמה קטנים קלופים (כ 5 ס"מ )
2 כפיות מלח
1 כפית פלפל
1 כפית כמון.
1 כפית כורכום.
8-9 ביצים
מים
מצרכים ללביבה ששמים מעל:
בצל וחצי מגורד
כוס וחצי קמח
3/4 כוס שמן
ביצה
1 כפית מלח, פלפל (ואפשר גם כמון).
הכנה :
השרו את השעועית והחומוס במים למשך 8 שעות ויותר (עדיף לילה שלם) החליפו את המים מידי פעם.
הכניסו לסיר גדול את הבשר , עצמות תפוחי אדמה והתבלינים – ערבבו היטב.
סדרו את הביצים מלמעלה .
מלאו מים עד לכיסוי הביצים.
הכנת הלביבה – ערבבו את המצרכים ללביבה היטב עד שנוצרת עיסה אחידה והוסיפו אותה לחמין לאחד שהוספתם את המים בצד אחד של הסיר כך שתכסה רק חלק מהתבשיל.
הרתיחו את החמין .
לאחר הרתיחה העבירו לתנור בחום של 250 מעלות פרנהייט (120 מעלות צלזיוס) ללילה ( כ 12-14 שעות) לקראת הסוף לבדוק שהחמין לא יבש מידי ולהוסיף מים רתוחים בהתאם (רבע/חצי כוס) .
בסוף הבישול להנמיך לחום הכי נמוך רק כדי לשמור על החום עד ההגשה.
בעבור נזיד עדשים – מג'דרה
פורסם על ידי ronkashani ב-אוכל ישראלי, כל מה שעל השולחן, תבשילים, תוספות בתאריך נובמבר 29, 2011
את המתכון הזה, של סבתא שמחה העבירה לי אימי בדואר האלקטרוני מתישהו לפני כמה שנים והוא משמש אותנו נאמנה מאז. אני בטוח שסבתא שמחה זכרונה לברכה היתה גאה שהוא מופיע בבלוג שלי, אולי בעצם היא קוראת אותו בעצמה אם יש לה שם למעלה חיבור מהיר לאינטרנט ( סבא בטח עסוק בצפייה במשחק של מכבי…).
לאחר שקיבלתי מספר תלונות (ממספר עוברים ושבים) על כך שהבלוג לא זוכה לעידכונים החלטתי לשוב לשולחן עבודה ( אותו שולחן שאני גם עובד עליו למחייתי) ולשרבט מספר פוסטים, כשהמג'דרה ניצבה אחר כבוד בראש הרשימה משתי סיבות :
1. קל להכין אותה.
2. הבטחתי להביא מג'דרה לארוחת חג ההודיה (הודיה זה שם של דתיה מסורתית) – באופן מפתיע נראה שהיא מאד תתאים ליד תרנגול הודו …
זה מה שנקרא להרוג שתי ציפורים במכה אחת (תרתי משמע – חחחח… הצחקתי את עצמי , תנו לי שניה…).
היסטוריה על המג'דרה לא מצאתי הרבה רק שהנ"ל היא סורית\מצרית והאחרון הופך אותה למנה מבוקשת על חופיה שטופי השמש של סיני – לא נראה לי שיש מישהו שאי פעם רבץ באיזו חושה ולא טעם את טעם המג'דרה …ואת זה אני מציין כי נתקפתי לרגע בגעגועים עזים לים האדום.
את התערובת של העדשים והאורז מגישים עם בצל מטוגן ומתקתק והיא מהווה תוספת משודרגת למנת בשר עסיסית ( קבבים,צלעות כבש וכו').
איפה אפשר למצוא מג'דרה טובה בארה"ב? לא יודע – אולי לכם יש הצעות , אני עוד לא מצאתי , אולי המחסור במסעדות מיצריות או סוריות הוא הסיבה.
לעומת זאת עדשים (Lentils) אפשר למצוא בכל מקום , בסופרים , בחנויות שהזכרתי בעבר שמתמחות במוצרים ים תיכוניים או ב EBAY … כן ב EBAY … תתפלאו אבל אם אתם גרים באיזה עיר קטנה ואין לכם עדשים או שומשום או כל דבר אחר שחפצה נפשכם – נסו לחפש את זה שם … אולי תשלמו על זה קצת יותר, אבל תקבלו את מבוקשכם.
את ההרפתקאה תתחילו בהשריית העדשים במים צוננים לחצי שעה ואח"כ תשטפו אותם היטב במים קרים .
בזמן שאתם משרים את העדשים יש לכם זמן לטגן את הבצל – שהוא אחד המרכיבים החשובים במג'דרה מוצלחת ( יש אנשים שמעדיפים בלי – אני לא מבין איך).
מאד פשוט להכין את הבצל – קחו לכם 4-5 בצלים בינונים (אני חתכתי 6 בצלים כי אני מכור לבצל) , קלפו אותם , קצצו אותם בעודכם בוכים על מר גורלכם – שימו מחבת גדולה על הכיריים עם 3-4 כפות שמן לחמם והופ כל הבצל פנימה.
עכשיו צריך סבלנות – לערבב מידי פעם שלא ישרף למטה ולחכות שהבצל שלנו יקבל צבע חום כהה שמוכיח שהוא התקרמל (איזו מילה יפה זאת "להתקרמל") ונהיה מתקתק כמו שאנחנו אוהבים אותו. תמיד אני מוקסם מחדש איך מהבצל האכזרי עם טעם חריף במקצת הופך למתקתק ולא מזיק אחרי כמה דקות במחבת.
עכשיו נקח שתי כוסות אורז לבן ונשטוף אותם במים קרים – זה מרגיע אותו וגם מנקה אותו …
את העדשים שהשרינו מבעוד מועד ( בעוד מועד זה מושג שהמציאו במיוחד למתכונים ) אנחנו שוטפים ושופכים לסיר שהרתחנו גם מבעוד מועד ( עוד פעם הבעוד מועד הזה…)
אחרי שתיים שלוש דקות (מקסימום ארבע) יש להוריד את הסיר מהאש ומיד לסנן את המים לתוך קערה גדולה – אנחנו נשתמש במים מאוחר יותר . שימו לב שאת העדשים רק מבשלים מעט לשם הריכוך אז על תגזימו פה כי תקבלו עיסת עדשים שיותר מזכירה את המחית שאתם מקבלים עם הבוריטו במסעדה המקסיקנית הקרובה למקום מגוריכם.
שימו את כל המצרכים שהכנתם בשורה למסדר נוכחות והוציאו סיר גדול מהארון שבעזרתו נבשל את המג'דרה !
שימו 2-3 כפות שמן בסיר וחממו אותו מעט – הוסיפו את האורז תוך כדי עירבוב ומיד אחרי את העדשים … כל הזמן לערבב אמרתי – למה הפסקתם?
עכשיו להוסיף את המים שבישלנו בהם את עדשים – סה"כ 5 כוסות (אם אין מספיק הוסיפו מים מהברז) – המים אמורים לכסות במעט את האורז והעדשים.
כל הזמן לערבב וגם תוך כדי להוסיף כפית וחצי מלח, כפית שטוחה של פלפל וכפית שטוחה של כמון … בשביל הניחוחות המזרח תיכוניים.
לערבב היטב, לכסות את הסיר ולהשאיר על חום בינוני עד שרותח ומיד להנמיך לחום נמוך – זה לא יקח הרבה זמן כי המים עוד חמים מהבישול של העדשים.
איך יודעים שמוכן? מחכים כ- 15 דקות ואז דוחפים מזלג פנימה מוציאים קצת מהלמטה של הסיר וטועמים – זה צריך להיות יבש ודומה למרקם שלמעלה – אם כך הדבר להסיר מהאש.
נותנים לזה 5-10 דקות להתקרר ואז מרביצים ערבוב כי העדשים נוטים לעלות למעלה – והערבוב מחזיר אותם למקום לאליהם הם שייכים ונותן למג'דרה מרקם אחיד.
מעבירים לכלי הגשה מפזרים קצת בצל מתוק למעלה בשביל הפאסון ומאכילים בזה את המשפחה – זה יספיק לכם לכמה ימים … יוצאת כמות מכובדת.
ולמי שלא מעונין בשטויות שאני כותב למעלה:
מצרכים לסיר של אורז שיספיק לכם לפחות ל -8 אנשים (ועוד ישאר למחר):
4-5 בצלים בינוניים קצוצים
200 גרם עדשים (Lentils) מושרים כחצי שעה – שעה.
2 כוסות אורז לבן שטוף.
6-7 כפות שמן לטיגון (קנולה או כדומה)
מלח , פלפל וכמון
הוראות הכנה:
מטגנים את הבצלים החתוכים עם 5-6 כפות שמן עד שהם מקבלים גוון חום וטעם מתקתק.
מבשלים את העדשים בסיר קטן-בינוני עם מים רתוחים במשך 2-3 דקות שיתרככו אבל לא יותר מידי ומסננים – שומרים את המים שסננתם לאח"כ.
להוסיף לסיר גדול מחומם עם 2-3 כפות שמן את האורז והעדשים תוך כדי ערבוב.
להוסיף את המים שמקודם בשלנו בהם את העדשים סה"כ 5 כוסות ( אם אין מספיק מהמים של העדשים להוסיף מי ברז)
ולהוסיף כפית וחצי מלח, כפית פלפל וכפית כמון.
לכסות את הסיר לתת לזה לרתוח על חום בינוני ואח"כ להנמיך לאש קטנה.
לתת לזה להתבשל כ15 דקות ולבדוק שהאורז מוכן עם מזלג ( לדחוף לקרקעית הסיר ולודא שהאורז מוכן) – במשך הבישול לא לערבב את האורז !!!
לכבות את האש ולתת לזה להתקרר קצת.
לערבב שוב את האורז והעדשים – להעביר לכלי הגשה, לפזר בצל מטוגן ולהגיש.
ואללה? באקלאווה!
פורסם על ידי ronkashani ב-אוכל ישראלי, כל מה שעל השולחן, פוסט אורח, קינוחים בתאריך אוגוסט 8, 2011
אחרי בקשות חוזרות ונשנות של פעילים, תורמים וחברי מרכז הבלוג 'רחוק מהעין', הסכמתי לכתוב טור אורח.
שמי נעם (השם המלא שמור- לא הכי טוב- במערכת), נשוי באושר, אב לשני ילדים, חתולה מזדקנת ומתגורר באחד מקיבוצי סן פרנסיסקו.
גילוי נאות, הכשרון האמיתי מאחורי הפוסט הזה הוא אשתי, אני רק המוציא לפועל. סנג'ר. כמו מסנג'ר רק בלי המסג'.
המין האנושי נחלק לשניים, אלו שאומרים באקלאווה ואלה שאומרים באקלבה (בלי דגש בב'). זה די ברור שהסוג הראשון הם אשכנזים שמשחקים אותה מזרחיים וגם קוראים לדאבל בשש-בש דובל. ואילו הסוג השני הן מבוגרות לקראת גיל הישיבה.
היסטוריה – מקורות יודעי דבר (ויקיפדיה) מספרים שבמאה השמינית לפנה"ס (אל תתפסו אותי בדיוק על המאה, לא אני ספרתי) האשורים המציאו את הבאקלאווה ואילו הימאים היוונים שהגיעו לאשור הביאו אותה עמם לאתונה ואף שכללו אותה ע"י המצאת טכניקת רידוד הבצק לעובי של עלה ומכאן גם שמו – בצק פילו (עלה ביוונית).
לבאקלאווה יצא מוניטין של מאפה מסובך להכנה ובפועל לא כך. אנחנו נתמקד בסוג ללא אטריות הקדאיף כי לטעמנו זה יותר טעים אבל על טעם וריח אין להתווכח.
30 דק' והבאקלאווה בתנור.
אז בואו נתחיל, אופן ההכנה מתחלק לשלוש – הבצק, התערובת והסירופ.
ראשית עליכם להצטייד בחבילת בצק פילו (Filo dough) שאפשר למצוא בסופר המקומי באחד המקררים. טיפ – עדיף לחפש אחר הבצק כאשר דלת המקרר סגורה. אחרת זה נורא קר וגם כי הדלת מתמלאת אדים ואז אתה (כלומר אני) לא רואה כלום כשאתה חוזר לחפש בדלת הזו ואז מביא בצק אחר, חוזר הביתה, ואז שוב חוזר לסופר, הבנתם…?
לענייננו, יש להוציא את הבצק מהאריזה (עם האריזה זה יוצא פחות טעים) ולפרוס את הבצק – לא צריך לרדד. עכשיו יש לתת לבצק לנוח בצד, הרחק מהישג ידם של ילדים ושאר מנשנשים.
לשם הכנת המלית יש להכין תערובת של 200 גרם שקדים, 200 גרם אגוזי מלך שאפשר למצוא אצל יוסי הסוחר (Trader Joe’s) הקרוב למקום מגורייך ו- ¾ כוס סוכר.
יש לשפוך הכל לתוך מעבד מזון (פוד-פרוססור בעברית צחה) או בלנדר. התערובת צריכה להיות טחונה דק או גס. לא להתעצל ולהשתמש באבקת סוכר – צריך להרגיש קצת את הגרגירים (אתם מרגישים?), עכשיו יש להוסיף לתערובת כף קנמון וכפית הל (Cardamon).
יש להמיס מקל חמאה במיקרו לכדי נוזל ולהניח בצד לעת עתה ולחזור לבצק
מפרידים שלושה עלים משאר העלים בחבילה, על כל עלה מורחים חמאה ומניחים עלה מעל עלה. לא נורא עם יוצא קצת מקווצ'ץ (כן כן ככה כותבים…). חשוב – הקפידו ששאר העלים יהיו בסביבה לחה ולכן מומלץ להניח מגבת לחה מעל שאר העלים שלא בעבודה.
מפזרים את המלית של תערובת השקדים והאגוזים באופן אחיד על כל העלים
מגלגלים לגלילה הדוקה, תוך כדי גלגול מורחים חמאה על הצד העליון של הבצק (אם אין לכם ניסון קודם בגלגול פנו לסטלן הקרוב למקום מגורייכם)
לאחר שהכנו כמה גלילות מעבירים לתבנית עם דפנות גבוהות. רצוי שהגלילות ימלאו את כל התבנית ושלא יהיה מרווח (כי אחרת יהיה מרווח) וגם כי בסוף האפיה שופכים את הסירופ מהסיר לתבנית עם הבאקלוואה.
להכניס לתנור שחומם מראש ל – 350 מעלות פרנהייט (צלסיוס זה פאסה) לכ-20 עד 30 דק' תלוי בתנור
בזמן שהבאקלאווה בתנור, שמים בסיר כוס וחצי סוכר + כוס מים. יש להביא את הסיר לרתיחה (תכלס זה את הנוזל ולא את הסיר עצמו) ולהוסיף כרבע לימון ולהסיר מהאש.
את הבאקלאווה שבתנור יש להוציא כשהיא הופכת שחומה למעלה ולמטה (לכן עדיף לאפות בתבנית שקופה) ושופכים עליה את הסירופ החם (לא להבהל אם הבאקלאווה תבעבע קלות, היא לא מרגישה כלום).
לקרר ולהגיש (אחרת זה ישרוף לכם את הלשון וכל השבוע תכעסו עליי)
למי שרוצה להגיע לתכל'ס הנה גרסא מקוצרת:
חבילת בצק פילו
למילוי-
200 גר שקדים טחונים
200 גר אגוזי מלך טחונים (אצלנו רק טחונים)
¾ כוס סוכר
כף גדושה של קנמון
כפית שטוחה של הל (cardamon)
מקל חמאה
לסירופ-
כוס וחצי סוכר
כוס מים
כמה טיפות לימון (בערך רבע לימון)
אופן ההכנה:
לטחון את השקדים והאגוזים במעבד מזון עם סוכר, כף קנמון וכפית הל.
להמיס מקל חמאה במיקרו או בסיר קטן
קחו שלושה עלים ומרחו כל אחד היטב בחמאה והניחו אחד על השני.
פזרו את המילוי וגלגלו לגלילה ארוכה – הניחו בתבנית וחזרו על הפעולה עד שתסיימו את המלאכה.
הכניסו לתנור בחום 350 מעלות פרנהייט עד שמשחים.
להכנת הסירופ – חממו בסיר כוס וחצי סוכר כוס מים עד רתיחה, הוסיפו רבע לימון הורידו מהאש.
לאחר שהבאקלאווה מוכנה הוציאו מהתנור ומזגו את הסירופ על המאפים.
בתיאבון.
מי שלא קופץ אדום …
פורסם על ידי ronkashani ב-אוכל ישראלי, כל מה שעל השולחן, סלטים בתאריך יולי 27, 2011
התכוונתי לכתוב פוסט פשוט וקצר על סלט סלק אבל אחרי עבודת מחקר קצרה (אני בחור יסודי- עאלק) גיליתי שלסלק פנים רבות…
מסופר שאפולו, אל השמש בכבודו ובעצמו, היה מרביץ סלק, מסביב לשעון, במקדש שלו בדלפי – אנשים היו מביאים לו את הסלק כמנחה שנחשבה למשובחת ביותר.
אלת היופי אפרודיטה היתה גומעת ליטרים של מיץ סלק כדי לשמור על עור פנים בריא ולשמר את יופיה.
ועוד מסופר שמחיר הסלק היה אז כשווי משקלו בכסף טהור !!!!!
מאז המחיר ירד, הסלק הגיע לידי עמים אחרים ולא פחות חשובים כמו הפולנים, הרוסים ושאר מדינות מזרח אירופה שהחליטו שעם כל הכבוד לחבר'ה היוונים זה די טיפשי לאכול רק את העלים (מסתבר שזה מה שהם היו עושים) והם התחילו לאכול גם את הפרי (ואז נולד הבורשט המפורסם שכבודו במקומו מונח… אולי בפוסט אחר … או בבלוג אחר).
קצרה היריעה מלפרט עד כמה הסלק בריא ולא מתחשק לי לאבד קוראים חביבים בעוד אני מונה את כל סגולותיו של הסלק – אז תאמינו לי – הוא מלא בויטמינים (במיוחד C) ובריא להחריד.
ולענייננו!!
היום אני מתכוון לשתף אתכם בהכנת סלט סלק טעים וקל להכנה – ממש לא סיפור, אם נשארה לכם טיפת נוסטלגיה למאכל ים תיכוני זה אני מבטיח לכם שתרוצו לסופר הקרוב מיד בתום הקריאה.
הערת שוליים – סלק זה כתם. והוא מזה מלכלך … אז אם יש לכם ילדה קטנה כמונו, תנו לה לאכול את הסלק עם הידיים ככה טיבעי – המראה שלה אחרי הארוחה לא יבייש פרק מוצלח ביותר של "דקסטר" ויספק לכם תמונות משעשעות לשלוח לסבתות מעבר לים.
למען הגילוי הנאות- אפשר לקנות את הסלק מבושל בשקיות ואקום אטומות (לאחרונה מצאתי את זה רק ב- Trader Joe ) אבל אפילו שהם סבבה הפסקתי להשתמש בהם כי א. מה אכפת לי שיש סיר על האש? ב. הם קטנים. ו-ג. הם לא מתובלים ובבישול, כמו שתראו, אנחנו מוסיפים ניחוחות שמעשירים את הטעם הסופי.
אז קדימה לסופר לקנות סלק אדום וזהוב – שני סוגי הסלק שמהם נכין את הסלט שלנו. הטעם שלהם מאד דומה והסיבה שאני משלב ביניהם זה פשוט שיהיה יותר מעניין בעין (למרות שהסלק הזהוב ברובו נצבע באדום תוך כדי).
המחיר בSafeway או Whole Foods שווה לכל נפש בסביבות 2.5$ לפאונד (חצי קילו), ואתם זקוקים ל-6 סלקים ביינוניים (3 אדום ו-3 זהוב) כדי להכין כמות מכובדת שגם אותה תצליחו לסיים מהר מאוד- כן, זה כל כך טעים!!
הסלק בחנויות מגיע לרוב בשתי צורות – עם עלים ובלי עלים. הסלק הוא אותו סלק פשוט יש אנשים שמכינים מהעלים סלט, מקפיצים אותם, מאדים אותם וכולי – לסלט שלנו לא צריך עלים אז או שתקנו את הסלק שלכם סולו או שתחתכו את העלים ותזרקו אותם 🙂
נקו את הסלק משאריות האדמה שעליו – הוא תמיד מגיע מלא אדמה!! מה לעשות ? כמו קרוב משפחתו הגזר הוא מבלה את רוב חייו מתחת לאדמה. אל תדאגו אם נשאר קצת לכלוך, אני אף פעם לא ממש משקיע יותר מידי מאמץ בשטיפה – עצם הבישול והסרת הקליפה פותרת לנו את הבעיה יותר מאוחר.
לא לקלף עדיין!!!!! את זה נעשה אחרי הבישול.
שימו סיר על אש גבוהה, מלאו מים והופ הקפיצו פנימה את הסלק לבישול עד שיתרכך – בדרך כלל זה לוקח שעה ואפילו יותר- אם קניתם סלק גדול במיוחד תנו לו יותר זמן, אנחנו רוצים סלק רך ועסיסי.
למים הוסיפו כמה גרגרי פלפל שחור שלמים- בשביל הפלצנות, לא ממש הרגשתי שהם משנים הרבה, עלה דפנה – מוסיף ניחוח נפלא ו-4 כפות חומץ – השמועה אומרת שזה שומר על הצבע. כשהמים רותחים הנמיכו את האש קצת כדי שלא תציפו את הכיריים בנוזל אדמדם … מניסיון – זה נראה כמו זירת רצח ביפו אם שוכחים.
איך יודעים שזה מוכן? כמו שבודקים תפוחי אדמה של פירה – דקירה אכזרית לליבו של הסלק תעשה את העבודה. רק אחרי 40 דקות תהיו רשאים לתקוף – רך – מוכן, קשה – עוד רבע שעה ככה בשקט.
בזמן שהסלק מתבשל לו לאיטו ניגש להכין את הרוטב שהוא בסיסי ביותר ופשוט – לא מתחכמים פה, בכלל!!
בקערה קטנה מערבבים היטב (אני אוהב ללכלך כלים בשיטתיות אז אני משתמש במקצף): 3 כפות שמן זית, 2 שיני שום כתושות, 5 כפות חומץ , 3/4 כפית מלח , 1/2 כפית פלפל.
הסלק מוכן? יענו רך? – להוריד את הסיר ולשים את הסלק תחת זרם מים קרירים שיהיה לנו נעים לגעת בו לצורך הקילוף .
לקלף סלק זה כיף גדול – שימו לב איך הוא מתקלף בסבבה אחרי הבישול, ממש לא סיפור. הכנתי לכם סרט שתראו איזה כיף זה, שווה אלף תמונות. {הערת העורכת: משעמם לך!!!! לך תעשה כביסה}
אז קלפו את הסלק וחתכו אותו לחצאי עיגולים, למה דוקא לחתוך ככה? כי ככה אמרתי.
הניחו את התוצרת בכלי שאותו בסופו של דבר תכניסו למקרר או שאיתו תגישו את הסלט.
שפכו את הרוטב שהכנתם מבעוד מועד מעל הסלק – ערבבו קצת וזהו הסלט רק צריך לנוח ולקבל את הטעמים של הרוטב, משהו כמו לילה כשהטעם ממש נהיה בשיא איכותו אחרי 24 שעות. בדרך כלל אין לנו ממש סבלנות לחכות אז זה נאכל כבר לפני.
בתיאבון!!!
אה …ואל תיבהלו אם החיתול של הילד שלכם אדום יום אחרי. 10-15% מהאוכלוסיה מגיבים ככה ואיך בכך שום בעיה פיזיולוגית … זה רק יכול להלחיץ קצת… התכוונתי להכניס גם כאן תמונה לדוגמא אבל ריחמתי עליכם 😉
ולמי שלא מעונין בשטויות שאני כותב למעלה:
סלט סלק
מצרכים (לקערה יפה כמו בתמונה)
6 סלק בינוניים (3 אדומים ו3 זהובים)
2 עלי דפנה
גרגרי פלפל שחור שלמים
9 כפות חומץ (4 לבישול ו-5 לרוטב)
2 שיני שום כתושות
3/4 כפית מלח
1/2 כפית פלפל
3 כפות שמן זית
אופן ההכנה:
בשלו בסיר גדול את הסלק בתוספת 4 כפות חומץ, מעט פלפל שחור שלם ועלי הדפנה.
לאחר שהסלק רך ומוכן (לפחות שעה על האש ואז תבדקו), להסיר מהאש ולשטוף במים קרים מעט.
לקלף את הסלק ולחתוך אותו לחצאי עיגול או קוביות.
בקערה נפרדת לערבב היטב את השום הכתוש, שמן זית, חומץ, מלח ופלפל .
לשפוך את הרוטב על הסלק החתוך ולערבב.
בתיאבון!